<h1>הרוקח סימן שמ"א</h1>
<h2>דף לה.</h2>
פרי העץ על פירות האילן אומר פרי העץ ואם אמר בורא פרי האדמה יצא. מכל מקום שאתה לוקח ממנו הפרי ונשאר העץ כל השנה כולה מברך פרי העץ שגדל מעצמו, כל דבר שתקח הפרי אין פרי אחר יוצא מאותו העץ מברך בורא פרי האדמה. בתוספ' כל שמוציא עליו מעיקרו עשב הוא ומברך פרי האדמה כל שמוציא עליו מעצו אילן הוא ומברך פרי העץ כל אילן שנושרין עליו בסתיו ונשאר העץ ומוציא עליו מעצו פרי העץ אבל אם מתייבשין העלין וגדל משרשיו כשומשמין פרי האדמה. כרפס הגדל על האבנים פרי האדמה. דדמי לכשות, דאמרינן בעירובין בפ' בכל מערבין דמברך פרי האדמה. כמיהין ופטריות שהכל נהיה בדברו. דבר שאין גידולו מן הארץ שהכל. על החומץ ועל הנובלות ועל הגובאי ועל בשר בהמה חיה ועוף ודגים ועל החלב ועל הגבינה וביצים, על היין שהקרים שנשתנה טעמו ועל הפת שעיפשה ועל התבשיל שעיברה צורתו, על המלח ועל הזמית, אומר שהכל. ירושלמי החמיץ יינו מ' דיין האמת, בא לשתות שהכל. שותה מים לצמאו שהכל. ועל כולן בורא נפשות. על יין מבושל בין בבשמים בין שלא בבשמים פרי הגפן, כדמשמע בפ' ע"פ ובשקלים יוצאין בפסח בקונדיטון וביין מבושל. שתה יין ובירך פרי הגפן והביאו לו מחבית אחת אין צריך לברך פעם אחרת פרי הגפן אבל אם הלך לשתות במקום אחר צריך לברך פרי הגפן. הא דאמר רב שינוי יין אין צריך לברך פרי הגפן אבל מברך הטוב והמטיב, וכגון דאיכא אחריני דשתי בהדי' כדאמרינן בברכות בפ' הרואה (דף נט) ואם הוא שותה לבדו אינו מברך הטוב והמטיב כי אם שהחיינו. פר"ח ירושלמי בפ' כיצד מברכין על כל חבית וחבית שפותח מברך. אמר ר' יצחק הטוב והמטיב בין אינו טוב כיין הראשון בין טוב ממנו. בפ' הרואה [נ"ט ב'] על הגשמים ועל בשורות טובות אם יש לו שותפות עם אחר מברך הטוב והמטיב ואם כל השדה שלו מברך מודים אנחנו לך ה' אלהינו על כל טיפה וטיפה, דתניא על שלו אומר שהחיינו ועל שלו ושל חבירו אומר הטוב והמטיב. מת אביו והוא יורשו בתחילה אומר דיין האמת, ולבסוף אם יש לו אחים שיורשין עמו אומר הטוב והמטיב ואם לאו אומר שהחיינו. בנה בית חדש או כלים חדשים בין יש לו כיוצא בהן בין אין לו כיוצא בהן אומר שהחיינו. וכן מצאתי. ופר"ח דהלכה כר' יוחנן דאמר אחד זה ואחד זה צריך לברך דכל היכא דפליג רב הונא ור' יוחנן הלכה כרבי יוחנן וכלישנא בתרא וקא מתרץ לטעמיה ר' יהודה ור' מאיר הלכה כרבי יהודה והילכתא אפילו כיוצא בהן צריך לברך. מצאתי ירושלמי אפילו שחקים וכן החדשים אומר שהחיינו קנה אומר שהחיינו, נתן לו אומר הטוב והמטיב.
<h2>דף לה:</h2>
החושש בגרונו ושותה שמן זית באניגרון מברך פרי העץ.
<h2>דף לו.</h2>
קמח חיטים אכל מברך שהכל. וכן קמח שעורים שהכל שנהנה. צנון פרי האדמה. קורא רך שבאילן שהכל. וכן דלדולי גפנים. פלפל לח פרי האדמה. וכן זנגבילא לח. אבל יבישין לא כלום. דבש תמרים שהכל. תמרין כתושין מבושלין, פרי העץ, והוא טרייאג.
<h2>דף לו:</h2>
הלכות ברכות על כל דמתאכלין חמשת המינין בפרק כיצד מברכין רב ושמואל דאמרי תרוייהו כל שיש לו מחמשת המינין מברכין עליו בורא מיני מזונות. אפי' על ידי תערובת. ה' מינין חטין ושעורין וכוסמין ושיפון ושיבולת שועל מיני מזונות. ורבא הוא בתראה או' (לז:) האי ריהטא דמחוזא דעקרו דובשא מברך מיני מזונות שמערב בה' מינין. וכן חביץ קידרא ודייסא כל שהוא מה' מינין בלא תערובת שמבושל מברך מיני מזונות והילכתא כוותיהו דלא איתותב כי אם מאורז ודוחן. והילכתא פת אורז ודוחן מעשה קדירה נינהו בורא מיני מזונות, ולבסוף בורא נפשות רבות. ירושלמי ר' כשהיה אוכל בשר או ביצה אומר בא"י אלהינו מלך העולם בורא נפשות רבות וחסרונן להחיות בהן נפש כל חי בא"י אל חי העולמים. ריהטא דמחוזא דלא מפשי בה קימחא בין ריהטא דחקלאי בין חביץ קידרא קמח ודבש ושמן שנקרא אברושך על כולם מברך מיני מזונות ולבסוף ברכה אחת מעין שלש. כל שהוא מחמשת המינין שהוא מין דגן חטה ושעורה וכוסמת ושיבולת שועל ושיפון והם מבושלין בתחילה מברך בורא מיני מזונות ולבסוף ברכה אחת מעין שלש. בא"י אלהינו מלך העולם על המחיה ועל הכלכלה ועל תנובת השדה ועל ארץ חמדה טובה ורחבה ברית ותורת חיים ומזון ועל שהוצאתנו מארץ מצרים רחם ה' אלהינו עלינו ועל ישראל עמך ועל ירושלם עירך ועל ציון משכן כבודך ועל היכלך ועל מקדשך ועל מזבחך ובנה עיר קדשך במהרה בימינו ותשמחנו בה כי אתה טוב ומטיב לכל ברוך אתה ה' על הארץ ועל המחיה. ברכה לשבעת המינין כל שהוא משבעת המינין שאינו מין דגן כגון ענבים תאנים ורימונים זתים ותמרים בתחילה מברך בורא פרי העץ ולבסוף על העץ ועל ארץ חמדה טובה ורחבה וכו' מסיים אם הוא בארץ ישראל על הארץ ועל פירותיה ובחוצה לארץ על הארץ ועל הפירות. ואם שותה יין בתחילה מברך פרי הגפן ולבסוף על הגפן ועל פרי הגפן. ומסיים בחוצה לארץ על הגפן ועל פרי הגפן. ואם שאר מיני פירות ואתרוגים ותפוחים ושקדים (ורימונים) ואגוזים ואגסים וכיוצא בהן שאינו מן ז' המינים בתחילה מברך פרי העץ ולבסוף בורא נפשות. (לז:) אמר רב יוסף האי חביצא אי אית ביה פירורין כזית, בתחילה מברך המוציא ולבסוף ג' ברכות ואי לית ביה פירורין כזית בתחילה מברך בורא מיני מזונות ולבסוף ברכה אחת מעין שלש. ואתמר במנחות בפ' ואלו אין לומר שהרתיחו בכלי ראשון אלא נתן מרק בכלי שני. בפ' כיצד מברכין (דף לז) אין הפרוסות קיימות בורא מיני מזונות משמע אפילו כזית. פת צנומא שנותן במרק חם בכלי שני המוציא דהא מסקינן פרורין אפי' אינו כזית המוציא.
<h2>דף לח.</h2>
קביעות סעודה כובא דארעא שאופין בטבלא בארץ וקובע סעודתו עליו מברך המוציא ואחריו ג' ברכות. לא קבע מיני מזונות ומעין שלש.
<h2>דף לח:</h2>
על הירקות אומר פרי האדמה. שלקות שבישלן פרי האדמה דלעת וכרוב וסילקא אין דרכן לאוכלן חיים מברך עליהם שהכל. שלקות והן טובים מברך פרי האדמה. שומא וכרתי פרי האדמה. לפת שחתכו אפי' נתן בו קמח מברך פרי האדמה. אכלו חי שהכל. תבשיל סילקא פרי האדמה שיבתא ומימין פרי האדמה. שבת טילא. ירושלמי שתה מי הקרים מברך בורא רפואות.
